נווה צדק מסתמנת כשכונה שהשמנמנים אוהבים לפקוד, בעיקר לצורך ארוחות בוקר שמנמנות במיוחד, והפעם על הכוונת: דלאל- המסעדה. בואו לראות איך בריוש אחד קטן מנצח שמנמן מכור לפחמימות.
צילומים: טמיר כהן
בשקט בשקט, פתחו בגבעתיים את הקישריה - בית קפה קטן ומקסים המתמחה (כמובן) בקישים.
קיש: מאפה פתוח, מלוח, המבוסס על קלתית עדינה, בשילוב ירקות וגבינות במגוון רחב של טעמים שמשתלבים יחדיו עם הרויאל המיוצר משמנת טרייה ומובחרת. בהיבט המתוק שלו, טארט עם גבינות, שוקולד ופירות. הקיש הינו מאכל בעל פוטנציאל רב ומגוון מבחינת טעמיו, מרקמיו וצורת הגשתו, חם או קר, מתוק או מלוח, בגודל אישי, זוגי ומשפחתי. הקיש מהווה ארוחה לכל דבר, מוגש לצד יין טוב ומהווה תוספת נהדרת לאירוח עשיר וייחודי.
(מתוך האתר - http://www.quicheria.co.il)
ממש לא מזמן נפתחה ברחוב אחד העם "טפאס אחד העם", מסעדתו החדשה של רושפלד, וכמובן שהבאזז באוויר. חבורת השמנמנים החליטה ללכת לשם בפורום מלא ומסודר, אבל אז אחד החברים עשה תרגיל והלך באופן פרטי. על כן, נטלתי לעצמי חירות דומה, והלכתי עם מספר חברים לארוחה קלה כדי לחגוג חתונה קרובה של חבר יקר.
הגענו בשעה תשע וחצי למסעדה, ובכניסה קידם את פני תור רציני למדי של אנשים שחיכו למקום. אנו הזמנו מבעוד מועד, אבל זה לקח (לפחות לחודשים הקרובים) - אל תהיו אופטימיים, כי לא יהיה לכם מקום. המקום רועש מאוד - גם מבחינת האקוסטיקה (דיבורים רמים, צעקות וצלצולי פעמון) וגם מבחינה ויזואלית - שפע של צבעים עזים, ירקות וחיפויי קרמיקה בוהקים - זהו לא המקום לדייט אינטימי או לשיחת עסקים. השירות טוב מאוד, מקצועי ובכלל לא מתנשא, והתחושה הייתה שהמלצר שלנו היה שם כדי לעזור, לא בשביל הפלברה.
כריך הרובן האגדי פרץ אל תוך חיי לפני זמן מה, בביקור גורלי במסעדת צפון אברקסס של השף אייל שני (הביקורת מאז). מאז, נראה כאילו הרובן צובר תאוצה ופופולריות, ונמצא בסכנה ממשית להפוך לטרנד, משל היה אוכל סיני בשנות השמונים, או יוגורט קפוא, רחמנא לצלן.
מפה לשם, נפתח גם מקום בשם רובן, המתמחה בכריכים הנ"ל. למעשה, מדובר בווראיציה על המתכון המקורי - המקור מדבר על בשר כבוש, כרוב כבוש וגבינה, ופה השמיטו את הגבינה והחליפו את הבשר בהודו מעושן או בקר מעושן.
בעודינו הולכים כמנהגנו לעוד עסקית בגוטה, תפס אותנו בדרכנו בחור חביב אשר חילק פליירים למקס ברנר. מעולם לא חשבנו על מקס ברנר כעל מקום סביר לאכול בו צהריים, גם בגלל שהוא נתפס יותר כבית קפה, וגם אולי בגלל קרבתו המסוכנת משהו, גם מבחינה ויזואלית, לסניף קפה קפה הידוע לשמצה.
אולם הדיל שפורט בפלייר היה כזה שלא ניתן לעמוד בפניו - מרק, מנה עיקרית ושתייה תמורת 39 שקלים בלבד! יותר מכך - כשכבר התיישבנו, התבשרנו כי כמחזיקי תנביס, אנו זכאים להנחה נוספת, ומחיר הארוחה יעמוד על 35 שקלים בלבד - מחיר מפתה לכל הדיעות.
מסיבה זו או אחרת, לא נתקלתי באף סניף קפה קפה שהיה לטעמי, והסניף בהרצליה הוא לא יוצא דופן מבחינה זו.
הסניף תמיד עומד בשממונו, כשעדרים עדרים של של חנונים מורעבים חולפים על פניו בדרכם ללול, בר גוריון, סנדוויץ' פקטורי או אפילו, שומו שמיים, מקס ברנר. לעיתים נראה כי יותר מלצריות (אומללות למראה) עומדות מחוץ לסניף ומחלקות פליירים מאשר בפנים, מגישות מזון ומשקאות לקליינטים.
פעם כבר נכנסנו למקום ולא נהנינו כלל. אולם, פלייר שחולק לנו לפני מספר ימים הכריז על מנה חדשה - סטייק טונה ב- 39 ש"ח בלבד. כחובבי טונה גדולים, החלטנו לשים נפשנו בכפינו ולחזור למקום כדי לתת לו צ'אנס יחיד ואחרון.
אז הכנתי עוגת שוקולד פשוטה, טעימה ועסיסית. בזמן שהיא נאפתה לה בתנור כבר התחלתי להכין לה ציפוי שוקולד איכותי, שמכיל בתוכו גם קצת אספרסו (אין על השילוב של קפה ושוקולד לטעמי). במקרה היו לי טראפלס במקפיא, אז מהר מאוד החלטתי שהם יהיו השכבה העליונה של העוגה, ויצאה עוגה מרשימה ושוקולדית להפליא.
