אם יש מאפה שיש לו מוניטין רע בקונדיטוריה הוא ללא ספק רוגלעך. אתם בטח שואלים למה, והתשובה פשוטה מאוד: המלית של הרוגלעך לרוב עשויה מכדורי שוקולד ועוגות בחושות ש-איך לומר בעדינות- עבר זמנם. זה לא אומר שהם מקולקלים, אבל מדובר במיחזור שאריות פשוטו כמשמעו. להבדיל מהרוגלעך, קרואסון השקדים, שגם הוא למעשה קרואסון של אתמול (כך הוא הומצא למעשה ע"י הצרפתים), זוכה לפופולריות רבה. כנראה שהכל עניין של יחסי ציבור.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

על יום המקרון העולמי שמעתם? תכלס, מדובר בסתם יום שמציין את האהבה העולמית לעוגיה-פטיפור המהמם הזה. בלי שום קשר מקרונים זו גם עוגיה נפלאה כשרה לפסח. לא עוד עוגיות חנק של בוטנים או קוקוס, אלא מקרונים ענוגים, תפוחים ומענגים, בטעמי קקאו וקוקוס... אתם עוד כאן?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

והפעם - הישר מתוך תקופת המבחנים בה אני נתונה ממש בימים אלה, עוגה שבצ'יק צ'ק מפזרת ניחוחות פליליים בבית - עוגת תפוחים, אגוזי מלך וקינמון. הריח שלה זה משהו מופלא, אתם פשוט חייבים לנסות! 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

מה לעשות שאני חייבת "טוויסט" (חטיף טעים בפני עצמו) בכל מה שאני עושה? הטופי קרמל כבר לא נשאר אותו טופי קרמל, ואימץ אליו בשמחה כמה שבבי מלח ים אטלנטי; העוגייה בתחתית הפכה להיות עוגיית וניל עשירה ונימוחה; ציפוי השוקולד הפך למעין סוג של טראפלס. מה אומר לכם – שחיתות במיטבה.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

כל השמנמנים הם חובבי שוקולד (נראה אחד מהם קם ואומר שלא!), האם יש אדם שלא אוהב שוקולד? אני לא חושבת שאני מכירה אנשים שמסוגלים באמת ובתמים לומר "איכס" על שוקולד. שוקולד זו הנאה קטנה–גדולה של החיים. שוקולד הוא טעם מתוק–מריר שמתגלגל על הלשון ונמס באיטיות מפנקת. שוקולד זו אהבה אמיתית. תאווה.

טראפלס זו חגיגה שלמה. הם יכולים להיות בכל טעם שרק רוצים. כל שוקולד מקדם בברכה טעמים אחרים בשמחה, והפעם הכנתי טראפלס קפה, אגוזי לוז ופרנג'ליקו, מי מתנדב לטעום?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

השבוע נשארו לי המון חלבונים בבית (לאחר הכנת קרם ברולה), אז החלטתי לשם שינוי להשתמש בהם באמת, והכנתי פבלובה. התותים היפים שקניתי בשוק לגמרי עשו לי חשק. כמובן שלא יכולתי להשאיר אותה רגילה לגמרי, והחלטתי לשים בה גם מרשמלו תוצרת בית (ממש לא מסובך כמו שזה נשמע, רק צריך מדחום). עם קצפת לא ממותקת, קולי תותים וגם תותים טריים – זאת הייתה חגיגה של ממש. יתר השמנמנים עדיין לא קיבלו טעימה. לשמנמנים שלום.:)

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

והפעם, לרגל החג.ים - עוגיות ג'ינג'ר מקושטות בצבעים של חג המולד. עוגיות נהדרות להכין עם הילדים בחופש, לקשט ולאכול, כיף גדול! השמנמנים כבר הכינו וטעמו, ומה איתכם? 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

קפה מבחינתי זו התמכרות נהדרת וטעימה, שגם עושה חם ונעים בבטן, במיוחד אם בחוץ חורף קר וגשום. העוגיות האלה בודאי ילכו נפלא עם כוס תה צמחים מהבילה, או חליטת פירות בשעות אחר הצהריים, אבל אצלנו הן הולכות מצוין עם הקפה. גם מלוות אותו בצד, וגם נטבלות לתוכו (אבל ממש קצת, כי הן מתפוררות מהר מאוד בחום). ובכל זאת – עוגיות חמאה ושקדים מצופות באבקת סוכר – היש דבר מנחם יותר מזה?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

קראנצים זו לא סתם עוגת שמרים (שגם היא, כבודה במקומה מונח). קראנץ הוא עוגת שמרים מפונקת, היא צריכה הרבה חום ואהבה, הרבה חמאה וכמובן סבלנות. קראנץ זה לא "עוגה ברגע" זו עוגה של חורף, שעושים ביום חורפי אמיתי, עם גשם ורוחות שמתדפקים על החלון. מתחילים להכין בצק שמרים רך ונעים, ומקפלים לתוכו חמאה, עד שנוצרים עלעלים דקיקים. העלעלים האלה הם אלה שעושים את העוגה הזאת נהדרת כל כך. כמות החמאה המרובה באופן יחסי שיש בבצק הזה היא זו שנותנת את הניחוח הבלתי יאמן ואת הרכות המפנקת.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

בחנויות ובקונדיטוריות כבר התחילו למכור סופגניות מיד לאחר סוכות, מעין מסורת כזאת שמחזיקה אותנו בציפייה מתמדת לחג הבא. נחמד, אבל משמין, לא? כמובן שבכל שנה יש אינספור חידושים והמצאות: סופגניות אפויות מקמח מלא או קמח כוסמין, סופגניות מיני (שאגב, אלה הממזרות ביותר, כי הן כל כך "קטנות", אז איך אפשר להסתפק רק באחת?), וכמובן מליות מכל הסוגים והמינים. יסלחו לי כל מפתחי המתכונים באשר הם, אבל מי לעזאזל חושב שסופגניה במלית וודקה מלון זה טעים? (כן כן, זה באמת קיים…)

המתכון הזה, כמו רבים אחרים, נולד גם הוא בטעות. במקרר הייתה לי חצי חבילה של גבינה כחושה מסוג טבורג, וידעתי שהיא הולכת להיכנס לבצק באיזושהי צורה. קצת ביצים, קצת קמח, מים וסוכר, והבצק מוכן. לא מסובך, רק צריך קצת סבלנות להתפחות ולטיגון. אבל בחנוכה לכולם יש סבלנות, לא?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי