כחלק משינוי דרך החיים שלי ומעבר לתזונה קצת יותר בריאה החלטתי לנסות ולהכין בורקס קצת יותר מזין וקצת הרבה פחות משמין..
אני מאלו שחושבת שלא צריך לוותר על דברים שאוהבים.. והגרסה הזו של הבורקס היא לא פחות טובה מהמקור.
על יום המקרון העולמי שמעתם? תכלס, מדובר בסתם יום שמציין את האהבה העולמית לעוגיה-פטיפור המהמם הזה. בלי שום קשר מקרונים זו גם עוגיה נפלאה כשרה לפסח. לא עוד עוגיות חנק של בוטנים או קוקוס, אלא מקרונים ענוגים, תפוחים ומענגים, בטעמי קקאו וקוקוס... אתם עוד כאן?
והפעם - הישר מתוך תקופת המבחנים בה אני נתונה ממש בימים אלה, עוגה שבצ'יק צ'ק מפזרת ניחוחות פליליים בבית - עוגת תפוחים, אגוזי מלך וקינמון. הריח שלה זה משהו מופלא, אתם פשוט חייבים לנסות!
מה לעשות שאני חייבת "טוויסט" (חטיף טעים בפני עצמו) בכל מה שאני עושה? הטופי קרמל כבר לא נשאר אותו טופי קרמל, ואימץ אליו בשמחה כמה שבבי מלח ים אטלנטי; העוגייה בתחתית הפכה להיות עוגיית וניל עשירה ונימוחה; ציפוי השוקולד הפך למעין סוג של טראפלס. מה אומר לכם – שחיתות במיטבה.
קפה מבחינתי זו התמכרות נהדרת וטעימה, שגם עושה חם ונעים בבטן, במיוחד אם בחוץ חורף קר וגשום. העוגיות האלה בודאי ילכו נפלא עם כוס תה צמחים מהבילה, או חליטת פירות בשעות אחר הצהריים, אבל אצלנו הן הולכות מצוין עם הקפה. גם מלוות אותו בצד, וגם נטבלות לתוכו (אבל ממש קצת, כי הן מתפוררות מהר מאוד בחום). ובכל זאת – עוגיות חמאה ושקדים מצופות באבקת סוכר – היש דבר מנחם יותר מזה?
בחנויות ובקונדיטוריות כבר התחילו למכור סופגניות מיד לאחר סוכות, מעין מסורת כזאת שמחזיקה אותנו בציפייה מתמדת לחג הבא. נחמד, אבל משמין, לא? כמובן שבכל שנה יש אינספור חידושים והמצאות: סופגניות אפויות מקמח מלא או קמח כוסמין, סופגניות מיני (שאגב, אלה הממזרות ביותר, כי הן כל כך "קטנות", אז איך אפשר להסתפק רק באחת?), וכמובן מליות מכל הסוגים והמינים. יסלחו לי כל מפתחי המתכונים באשר הם, אבל מי לעזאזל חושב שסופגניה במלית וודקה מלון זה טעים? (כן כן, זה באמת קיים…)
המתכון הזה, כמו רבים אחרים, נולד גם הוא בטעות. במקרר הייתה לי חצי חבילה של גבינה כחושה מסוג טבורג, וידעתי שהיא הולכת להיכנס לבצק באיזושהי צורה. קצת ביצים, קצת קמח, מים וסוכר, והבצק מוכן. לא מסובך, רק צריך קצת סבלנות להתפחות ולטיגון. אבל בחנוכה לכולם יש סבלנות, לא?
עוגיות שחמט מהממות, וטעימות, מתאימות בול לטבילה בקפה או בתה. הכי חורפי שיש:-)
אז הכנתי עוגת שוקולד פשוטה, טעימה ועסיסית. בזמן שהיא נאפתה לה בתנור כבר התחלתי להכין לה ציפוי שוקולד איכותי, שמכיל בתוכו גם קצת אספרסו (אין על השילוב של קפה ושוקולד לטעמי). במקרה היו לי טראפלס במקפיא, אז מהר מאוד החלטתי שהם יהיו השכבה העליונה של העוגה, ויצאה עוגה מרשימה ושוקולדית להפליא.
אז הנה "עוגיות הבריאות" שלי, שאולי הן יותר בריאות מטראפלס עשירים בשוקולד ושמנת, אבל לבטח לא היו עוברות בדיקה קפדנית של דיאטנית/ תזונאית. אבל שוב, ההנאות הקטנות האלה של החיים הם אלה שהופכות אותם למיוחדים וזכירים (memorable – לא מצאתי מילה טובה יותר).
אחרי החגים הגיע, ועכשיו מתחילים תקופה "רצינית" וארוכה יותר של התחדשות, פריחה ולמידה, ומחכים כבר לחג הבא. יש משהו ברעיון של לחיות מחג לחג שקוסם מאוד: הציפייה הזאת בכל פעם לחג הבא, לחופש הבא, לארוחה הבאה, עושה טוב לאנשים. היא גורמת לכולם להתנחם בעובדה שכל דבר הוא זמני, אפילו אם זה ימי חול רגילים של השנה. תמיד יהיה איזה חג או יום מיוחד. "העוגנים" האלה הם אלה שמחזיקים אותנו, ועוגן, כידוע, זה דבר נהדר.
