קורדוברו הוא בר יין זערורי, שכונתי ואינטימי. הבר מתמחה ביינות מבעבעים עם דגש על קאווה, המבעבע הספרדי, כמו כן במקום מוגשים גם פרוסקו ולמברוסקו (מבעבעים איטלקים), לאוהבי הבירה מוגשת הבירה הספרדית אסטרא דם וכמובן הסנגריה המיוחדת של קורדוברו. קיבלנו הזמנה מבעלי המקום להתארח ולחוות את דעתנו על המקום ולפני שבועיים נפגשנו כל השמנמנ.ים במקום, בהרכב מלא, לטעום ולכתוב את רשמינו.
המקום נפתח בינואר 2009 בליבה של שכונת פלורנטין התל אביבית על ידי שני ירושלמים לשעבר, חנן רביב ויונתן הלר, וממוקם בפינת הרחובות קורדוברו ושטרן. לאחרונה השותפות התפרקה והמקום נשאר בבעלותו של יונתן הלר.
בר מרובע במרכזו ושולחנות גבוהים ספורים סביב לו, לוח המציג את המיוחדים של היום ומוסיקה מגוונת בנוסף במקום מצוי חדר פרטי שמאובזר בספות ומתאים לכ-20 איש.
התפריט שנבנה על ידי השף גיא אביב בהחלט מגוון ונותן אופציות נרחבות שמתאימות לכל אחד (ירקות, דגים, פירות ים ובשר), גם תפריט האלכוהול מגוון וניתן למצוא ויסקי – אירי, סקוטי, אמריקאי וסינגל מאלט, ליקרים (22-31 ₪), יינות אדומים ולבנים (29 לכוס – 159 לבקבוק), בירות (14-25 עבור 250 מ"ל או 25-27 ל-460 מ"ל) וכמובן מבעבעים (79-349 לבקבוק).
כאשר השמנמן מתעייף מהעיר הגדולה, הוא יוצא קצת החוצה לשאוף אויר נקי ובעיקר לחפש נחמות קולינריות.
לפני כחודשיים הייתי בחופשה וחיפשתי מקום חדש לאכול בו ארוחה עסקית בצהריים. מספר חברים המליצו על גוסטו ובגלל אהבתי לפיצה, קפצתי על הרעיון בשמחה.
על מתחם התחנה
לפני זמן מה, השמנמנ.ים היו צמאים למפגש ולא פחות צמאים לבירה טובה ואוכל ושטרן1 נבחר בתור מקום המפגש. בר קטן בפלורנטין שמתגאה במבחר האדיר של הבירות שהוא מחזיק, כולל לא מעט מהחבית ובנקניקיות שלו אותן מכין אומן הנקניקיות אלן טלמור. בגלל שחלק מהחבורה כבר ביקרה שם, אני נבחרתי לזה שיסכם את הערב הזה פה ואת מה שחשבתי אתם מוזמנים לקרוא.
הזמן האחרון "הפיל" עלי כמה וכמה אירועים שהצליחו להדיר שינה מעיני. בהחלט לא זמן טוב עבורי, אך אני תמיד מחפשת את נקודות האור בסופו של דבר, ובעיקר מקווה שבעתיד הדברים יראו הרבה פחות גרועים. השבוע נקודת האור הייתה בדמותה של נועה חברתי היקרה, שבאה במיוחד בשבילי בתקופה הזאת למרכז. כיאה לשתי חובבות אוכל כמובן שהוחלט לשבת במסעדה, והפור נפל על חדר האוכל שנמצאת מול המשכן לאמנויות הבמה.
