באיזור ככר רבין, למרות מרכזיותו הרבה, יש מחסור קל בברים. הג'ון דו בככר עצמה, הדאנס בר העונתי בלונדון מיניסטור, וזהו בעצם. מה רבה היתה שמחתי אם כן, כאשר ראיתי שנפתח מקום חדש בשם אוטו 76, בסמוך לבראסרי.

מהרחוב אפשר לפספס את המקום בקלות, שכן כולו מתחת לקרקע, וכל שרואים מהרחוב הוא גרם מדרגות ארוך היורד אל מעמקי רחוב אבן גבירול. כשיורדים למטה מבחינים בקיר שקוף שמאפשר הצצה אל הבר בזמן הירידה (זוהי חרב פיפיות - ניתן גם לראות היטב מבפנים גם את כל מי שיורד, אז תשמרו על הפאסון גם לפני הכניסה לבר עצמו). בסוף המדרגות מגיעים אל מחסן המשקאות של הבר, שהוצב בצורה בולטת, כמעין אלמנט עיצובי לא ברור.

לקריאת ההמשך...

לפני כחודש וחצי נפתח הרדיו EPGB במקום המנטל, לאחר שהמקום היה סגור במשך כשנה. למי שלא מכיר, מדובר במרתף אליו נכנסים בדרך-לא-דרך במעין כניסה אחורית של בניין המאכלס רואי חשבון בימים כתיקונם. היום כמו אז אין שלט במקום, אבל המנטל היה פופולרי מאוד, ולכן התור התמידי הסגיר את קיומו של מקום מבוקש גם למי שכלל לא ידע עליו קודם. הפעם, אולי בגלל שהמקום עוד לא נפתח רשמית, כל שמוצאים בכניסה הוא שומר מנומנם, אז עדיין מדובר (פחות או יותר) במקום ליודעי ח"ן.

לקריאת ההמשך...

לא כל כך מזמן נפתח בדיזנגוף 268 בר חדש בשם קו 5. מהר מאוד הוא הפך להיות הדבר החם הבא, ובביקור קצרצר שעשיתי בו הוא היה מלא רועש וגועש. עבר מעט זמן, נתתי למקום זמן להרגע, ונגשתי למלאכת הסיקור.

לא מעט מקומות לאחרונה מנסים להמנע מתוויות כמו "פיק-אפ", "שכונתי" או "מגה-בר", ומנסים להציע חוויה שמשלבת תכונות של כמה סוגי ברים. כשזה מצליח, המקום זוכה לקהל רחב במיוחד. כשזה נכשל, אף אחד לא מוצא את המקום שלו. איך התמודד קו חמש?!

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

כשהלכנו לחגיגות השנתיים לעכברוש, ראינו בר חדש שנפתח בדיוק בשם אוקטובר (Oktober). מאחר ושמתי לי כיעד לבקר קצת יותר בפלורנטין בזמן הקרוב, וכי המקום נראה חביב מאוד, הצעתי לעכברוש לצאת לדאבל-דייט במוצאי החג הראשון.

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

כבר הרבה זמן הזנחתי את פלורנטין. אותה שכונה, שכבר שנים מחזיקה בתואר "אוטוטו הדבר הבא", אמנם לא הצליחה עדיין להפוך לאזור נחשק באמת בעיר אבל פיתחה סצנה מכובדת משל עצמה. משום מה, האזור אף פעם לא קופץ לי לראש כשצריך למצוא מקום בילוי - טוב, אם כך, שהאמריקאית והניו-יורקי לשעבר לקחו אותי לשטרן 1.

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

הלכתי לבדוק את המקום החדש בעיר - נחלה 52, שנפתח על חורבות הארטמיס ז"ל. במבט ראשון, זה נראה כמו עוד שכונתי משודרג, בסגנון המעוז.

במבט שני... רב הנסתר על הגלוי - כל הבר מוזמן, אין אפילו שולחן אחד לרפואה, אנשים נכנסים בקבוצות ללא הרף... ומה מתחבא בקומה השניה?

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

מרגע שפתחו את ביסטרו 99, חיכינו ליום שבו הם יפתחו את לובי 99, הבר הצמוד. והנה, סוף סוף פתחו את המקום להרצה והתייצבנו, העכברוש ואני, לבדיקה ראשונית.

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

כשהעכברוש הציע שנלך לבקר את המעוז, בר חדש על חורבות קפה מאיר, לא ציפיתי ליותר מדי. אתם יודעים - קינג ג'ורג' וכל הג'אז הזה, זה כבר לא הסטייל שלנו. לשמחתי, אני יכול לומר שהופתעתי מאוד לטובה...

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

הרעיון היה פשוט - יציאה נוסטלגית לזכר הימים (הטובים?) ההם, לפני עשר שנים. באותה תקופה היינו חבורת צעירים, רובנו עדיין לא תל אביבים, ונהגנו לצאת לקפה נוגה בסופי שבוע, למשחק פול וכוס בירה.

היינו ארבעה - העכברוש, שארגן את הערב, לפטי הנודע לשמצה, ומכניקר, שכבר פיאר את דפי הבלוג בכמה מהביקורות שלו. הגעתי ראשון, בשעה עשר, ואחרי שראיתי שבפנים עוד ריק כמעט לחלוטין החלטתי לחכות לפוחזים בחוץ. מכרה רחוקה שעברה במקרה באלנבי שאלה אם אני מחכה שיאספו אותי, ונאלצתי להסביר בגמגום שדווקא לא - אני מחכה לחברים שלי כדי להכנס לקפה נוגה. פאדיחה.

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

מה קורה בבר ההופעות החדש? מחתרתי או מחתרתי בשקל? (רמז - בשקל, אבל עדיין שווה).

בואו לקרוא על המקום החדש של M&R הבלתי נלאים, אחרי הבראסרי, הקופי בר והוטל מונטיפיורי

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי