שות.ים

קו 5 - ביקורת בר

מאי 13 2010

לא כל כך מזמן נפתח בדיזנגוף 268 בר חדש בשם קו 5. מהר מאוד הוא הפך להיות הדבר החם הבא, ובביקור קצרצר שעשיתי בו הוא היה מלא רועש וגועש. עבר מעט זמן, נתתי למקום זמן להרגע, ונגשתי למלאכת הסיקור.

לא מעט מקומות לאחרונה מנסים להמנע מתוויות כמו "פיק-אפ", "שכונתי" או "מגה-בר", ומנסים להציע חוויה שמשלבת תכונות של כמה סוגי ברים. כשזה מצליח, המקום זוכה לקהל רחב במיוחד. כשזה נכשל, אף אחד לא מוצא את המקום שלו. איך התמודד קו חמש?!

 

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
קו חמש - השחקן החדש בצפון דיזנגוף
  

אוקטובר פסט

אפר' 1 2010

כשהלכנו לחגיגות השנתיים לעכברוש, ראינו בר חדש שנפתח בדיוק בשם אוקטובר (Oktober). מאחר ושמתי לי כיעד לבקר קצת יותר בפלורנטין בזמן הקרוב, וכי המקום נראה חביב מאוד, הצעתי לעכברוש לצאת לדאבל-דייט במוצאי החג הראשון.

מצאנו חניה בקלות, במרחק בלוק אחד מהמקום (אחח, פלורנטין...) וקיפצנו לנו לשם בשמחה. מאחר ובכל זאת פסח, המקום היה ריק ברובו, ולכן קצת קשה לשפוט מה תהיה האווירה בו בימים כתיקונם, אבל עדיין - הפוטנציאל בהחלט ניכר לדעתי.

 

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
אוקטובר האדום - שמנמ.ן יוצא לפלורנטין
  

שטרן 1 - יורדים לפלורנטין

מרץ 24 2010

כבר הרבה זמן הזנחתי את פלורנטין. אותה שכונה, שכבר שנים מחזיקה בתואר "אוטוטו הדבר הבא", אמנם לא הצליחה עדיין להפוך לאזור נחשק באמת בעיר אבל פיתחה סצנה מכובדת משל עצמה. משום מה, האזור אף פעם לא קופץ לי לראש כשצריך למצוא מקום בילוי - טוב, אם כך, שהאמריקאית והניו-יורקי לשעבר לקחו אותי לשטרן 1.


לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
אז מה קורה בפלורנטין? שטרן 1.
  

נחלה 52

ינו' 1 2010

הלכתי לבדוק את המקום החדש בעיר - נחלה 52, שנפתח על חורבות הארטמיס ז"ל. במבט ראשון, זה נראה כמו עוד שכונתי משודרג, בסגנון המעוז.

במבט שני... רב הנסתר על הגלוי - כל הבר מוזמן, אין אפילו שולחן אחד לרפואה, אנשים נכנסים בקבוצות ללא הרף... ומה מתחבא בקומה השניה?

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
נחלה 52 - הגענו למנוחה ולנחלה?
  

לובי 99 - ביקורת בר

נוב' 25 2009

מרגע שפתחו את ביסטרו 99, חיכינו ליום שבו הם יפתחו את לובי 99, הבר הצמוד. והנה, סוף סוף פתחו את המקום להרצה והתייצבנו, העכברוש ואני, לבדיקה ראשונית.


לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
לובי 99 - יש חדרים פנויים?
  

המעוז מנצח!

נוב' 6 2009

כשהעכברוש הציע שנלך לבקר את המעוז, בר חדש על חורבות קפה מאיר, לא ציפיתי ליותר מדי. אתם יודעים - קינג ג'ורג' וכל הג'אז הזה, זה כבר לא הסטייל שלנו. לשמחתי, אני יכול לומר שהופתעתי מאוד לטובה...

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
המעוז מנצח! ביקורת בר על השכונתי הכי סימפטי בסביבה.
  

קפה נגה - מסע נוסטלגי

אוק' 6 2009

 

 

הרעיון היה פשוט - יציאה נוסטלגית לזכר הימים (הטובים?) ההם, לפני עשר שנים. באותה תקופה היינו חבורת צעירים, רובנו עדיין לא תל אביבים, ונהגנו לצאת לקפה נוגה בסופי שבוע, למשחק פול וכוס בירה.

היינו ארבעה - העכברוש, שארגן את הערב, לפטי הנודע לשמצה, ומכניקר, שכבר פיאר את דפי הבלוג בכמה מהביקורות שלו. הגעתי ראשון, בשעה עשר, ואחרי שראיתי שבפנים עוד ריק כמעט לחלוטין החלטתי לחכות לפוחזים בחוץ. מכרה רחוקה שעברה במקרה באלנבי שאלה אם אני מחכה שיאספו אותי, ונאלצתי להסביר בגמגום שדווקא לא - אני מחכה לחברים שלי כדי להכנס לקפה נוגה. פאדיחה.

 

 

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
קפה נוגה - נוסטלגיה במיטבה
  

רוטשילד 12 - בר חדש מבית היוצר של M&R

אוק' 2 2009

מה קורה בבר ההופעות החדש? מחתרתי או מחתרתי בשקל? (רמז - בשקל, אבל עדיין שווה).

בואו לקרוא על המקום החדש של M&R הבלתי נלאים, אחרי הבראסרי, הקופי בר והוטל מונטיפיורי

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
רוטשילד 12 - מה קורה בבר ה"מחתרתי" החדש?
  

צינה בדיזנגוף - ביקורת בר

ספט' 30 2009

 

על חורבות הפאייה בדיזנגוף נפתח בר ה"צינה" של אבי ביטון (אדורה). אנחנו חשבנו שמדובר בטפאס בר רציני, כזה שהוא ממש על גבול המסעדה, והתאכזבנו לגלות שמדובר בבר שכונתי עם מבחר מצומצם של מנות טפאס קטנטנות. עדיין - היינו שם, ואין סיבה שלא לכתוב ביקורת :)

הצינה הוא מקום קטן יחסית - חדר אחד קטן ספון עץ, עם בר פינתי וכמה שולחנות מאורכים. ברחוב עוד שולחנות מאורכים בהם מצטופפים להם יחדיו כולם. שאפו למראה השכונתי עם כל העץ, אך מאחר והוא היה חדש לחלוטין והרבה יותר מדי בהיר, מקבל המקום את הלוק של סאונה שוודית... לכה כהה יותר, ובעיקר עוד 10 שנים בערך, יקנו למקום את החספוס המתבקש.

 

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
צינה בדיזנגוף - טפאס בר או בר עם טפאס?
  

MyTaste - בלוג האתר: קפה נונה - ביקורת משוחדת

ספט' 3 2009

המקום לא השתנה הרבה במשך השנים - הרבה כסאות ושולחנות בחוץ (כדי שיהיה אפשר להשגיח על האוטו בחניה הלא חוקית באבן גבירול), בר דומיננטי החולש על החלק הפנימי, עם קיר מראות משופעות המאפשרות ליושביו לצפות בקלות ברחוב. המקום מאוד ידידותי לבעלי מחשבים - שפע של שקעים, אפילו ישאילו לכם לפטופים חינם, ושני שולחנות גדולים בירכתי המקום שמושלמים לתפקיד משרד זמני. ואכן, אפילו בשעות הערב המאוחרות ישבו במקום מספר סטרטאפיסטים(?) צעירים שהציגו מצגות אחד לשני (הצצתי. מודה). אבל נוסטלגיה לא היתה הסיבה היחידה שבחרנו בנונה - יש להם שם מבצע מטורף. כל יום ראשון ושלישי, בין חמש אחה"צ לשתיים בלילה, כל האלכוהול ב- 50%. לא אחד-פלוס-אחד, אנחנו לא ילדים פה - 50%. על הכל. זה השתלב לנו מצויין עם כל תמת הלילה-של-גברים שתוארה כאן קודם, ואחרי השתעשעות קצרצרה עם רעיון הזמנת בירה, עברנו מיד לוויסקי. רענן לקח וודפורד, קנטאקי וויסקי של קשוחים (30 ש"ח במקום 60 הרגילים), בעוד אני בחרתי בגלנמורנג'י (40 במקום 80) הקלאסי, בלי פורט ובלי שטויות.

לקריאת הפוסט המקורי של יוסי

טוויט:
קפה נונה - ביקורת משוחדת