מסתבר שיש תנועה הולכת וגוברת של אוהבי פתיתים מתוסכלים אנונימוס. מתוסכלים כי אהבתם הגדולה לפתיתים, לא באה על סיפוקה והם לא יכולים למצוא מקום לאכול בו פתיתים לצד שניצל גדול ועסיסי, ככה כמו בבית אבל לא בדיוק כמו. בסופו של יום, אין בנמצא מסעדות כאלו, אם זה בגלל הפשטות, אם זה בגלל שאי אפשר להפתיע יותר מדי עם פתיתים, אבל השורה התחתונה היא שקבוצה גדולה של אוהבי פתיתים לא באה על סיפוקה, אלא אם כן היא מלכלכת את הידיים בעצמה ומכינה פתיתים בבית.
בדיוק לקבוצה זו מיועד המתכון הבא, מתכון קצת יותר מורכב מזה שכתוב על השקית, אבל עדיין פשוט למדי ומצד שני מתכון שמבטיח שהפתיתים לא ידבקו לך לסיר והבית לא ישרף אם תשכח לכבות את האש בזמן.
אתם בטח זוכרים שפתיתים מטגנים מעט ואז מוסיפים כוס מים רתוחים על כל כוס פתיתים, קצת תבלינים ומבשלים כשש דקות תוך בחישה מדי פעם,
אז זה הזמן לשכוח את כל מה שכתבו לכם על השקית ולהכניס פטנט חדש לחיים - בישול פתיתים, פסטה סטייל
המצרכים:
שתי כוסות פתיתים
כף שמן
בצל אחד גדול
שתי עגבניות
מלח
פלפל
כפית סוכר דמררה (או חצי כפית סוכר לבן)
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה
אופן ההכנה:
בראש ובראשונה נבשל פתיתים בדיוק כפי שאתם רגילים לבשל פסטה. מרתיחים מים, ממלאים סיר קטן, בכמות מספקת של מים על מנת לכסות את הפתיתים ומדליקים את הגז. מוסיפים מלח ומחכים שהמים יתחילו לבעבע, מורידים לאש קטנה ומוסיפים את שתי כוסות הפתיתים בלי לכסות את הסיר. כאשר הפתיתים נהיים רכים (כ-5-6 דקות) מכבים את האש ומסננים את הפתיתים.
במקביל, קוצצים את הבצל כמה שיותר דק ואת שתי העגבניות מגרדים על פומפיה, על החלק הגס, להכנת רסק עגבניות טרי (אפשר כמובן גם במעבד מזון, בלי הקליפה).
שמים מחבת גדול על הגז, מוסיפים כף שמן ומטגנים את הבצל עד שהוא מזהיב. מוסיפים את רסק העגבניות והתבלינים - כפית סוכר דמררה, פפריקה מתוקה בנדיבות, מלח, מעט פלפל (עדיף ממטחנה) ומי שאוהב פיקנטי, מעט פפריקה חריפה אבל בזהירות. מבשלים כ3-4 דקות נוספות עד שהנוזלים מצטמצמים.
בשלב זה, נוסיף את הפתיתים המסוננים למחבת ונערבב היטב במשך כשתי דקות נוספות ואז נכבה את האש. ניתן גם לטעום ולהוסיף מלח במידת הצורך.
הערות ותודות:
* באופן מפתיע, אחרי יום במקרר, בחימום למחרת, הפתיתים טעימים עוד יותר.
* תודה לאשתי על פיתוח המתכון.
* תודה לדוגמנית הבית על הפרגון לתוצאה ועל שהצטלמה בסבלנות לכתבה זו.
