בתערוכה עצמה יצא לנו לפגוש את מיכל בראל, בת המשפחה ולשמוע ממנה את הסיפור שמאחורי העסק בקצרה

לפני כתיבת כתבה זו, השלמתי מולה את הפרטים הקטנים אותם היה קשה לקלוט בהמולת התערוכה, על מנת להביא את הסיפור לקוראים.

 

אבי המשפחה משה בראל עבדת בחברת KLM כמנהל בתחום המטענים והסתובב הרבה בעולם. הכי הוא אהב את איטליה ואת הפסטה. כשהוא מיצה את עצמו בעבודה הוא החליט לחפש משהו אחר לעשות ובגלל האהבה הגדולה שלו לאוכל
החליט להביא פסטה טריה לארץ. באותה עת היו בארץ רק איטריות אוסם והוא היה הראשון להביא פסטה טרייה לארץ.

 

ב1985, הוא עזב את KLM והתחיל לעבוד כשולייה אצל אמן פסטה בשם פייר בלוטי, בקומו אשר בצפון איטליה, בלי שהוא ידע מילה איטלקית או משהו על העבודה. הוא התחיל כשולייה ונאלץ לשחד את העובדים עם פחיות קולה וצ'ופרים כדי שיהיה להם סבלנות להסביר לו את כל הטיפים החשובים. אחרי שנתיים בהם הוא בהדרגה השתלב בפס הייצור, הוא כבר ידע איטלקית שוטפת אותה הוא למד משמיעה בלבד והכיר גם את כל השלבים של הייצור. ב1987 הוא חזר לארץ והתחיל מחנות קטנה בת"א ומהר מאוד עבר לייצור בבית בעצמו, בשיטות האיטלקיות המסורתיות של ייצור פסטה בבית ומכאן גם השם פסטה דה לה קזה, פסטה מהבית.

 

כל ערב משה היה מייצר את הפסטה ובבוקר הוא היה נוסע במכונית מקרטעת לשווק אותה. שאר בני המשפחה, היו מכינים את המילוי לרביולי כדי שבערב כשמשה האב חזר הוא יוכל לייצר את הסחורה למחר. כשהעסק גדל הם עברו לייצר בבית פרטי בכפר מל"ל שהיום משמש כאחת החנויות שלהם וב1995, הם עברו למפעל בכפר סבא בו הם מייצרים עד היום.

 

כיום, משה, מיכל בתו ואילן בנו עובדים בעסק ומנהלים אותו.

 

 

בפסטה דלה קזה, מייבאים קמח שנטחן במיוחד עבורם בפארמה שבצפון איטליה, קמח צהוב שנטחן טחינה גסה.
קו המוצרים כולל פסטות מכל הסוגים, רביולי, ניוקי, קנלוני, לזניה, רטבים שונים, אנטיפסטי ומאפים. בהתחלה כמובן היו רק המוצרים הבסיסיים ולאט לאט נוספו עוד מוצרים ויש גם מוצרים עונתיים כמו רביולי עם ארטישוק ירושלמי שיש רק בחורף.

אין בפסטה שום חומרים משמרים ומומלץ להחזיק אותה כיומיים עד ארבעה במקרר או חצי שנה במקפיא.

 

את מוצרי פסטה דלה קזה, משווקים לעדן טבע מרקט ולמעדניות פרטיות קטנות בלבד ויש להם גם שתי חנויות משלהם בכפר מל"ל וברמת השרון.

 

ולמי שתהה
משה בראל הקים את העסק בדרך הקשה, מלמטה, במו ידיו וידי משפחתו אבל למשפחה יש שורשים איטלקיים משפחתיים רחוקים בלבד. בקיצור, למרות שזה היה יכול להיות מגניב עבורם ועבור הסיפור, הם לא קרובים של barilla. הכל פרי אהבתו של משה, אבי המשפחה לאוכל וההתאהבות העמוקה שלו בפסטה אותה הוא ידע להפוך לעסק ולהיות הראשון להביא פסטה טרייה לארץ.

 

 

אחרי שהבאנו את  הסיפור, לא יכולנו שלא לבדוק בעצמנו את הטעמים, בשם היסודיות והשמנמנות. רביולי ארבע גבינות שנרכש בתערוכה, ביחד עם מתכון מהאתר של פסטה דלה קזה, מתכון של רוטב רוזה, הוכנו בביתו של אחד השמנמנים. הטעם היה פשוט מעולה, פסטה טרייה, רוטב על פי המסורת האיטלקית והתוצאה לפניכם. שווה בהחלט לנסות

 

 

זהו פוסט ראשון מסדרה של זרקורים על עסקים משפחתיים, שעוררו את דמיוננו וגרמו לנו להביא את הסיפור שלהם לקוראינו. מומלץ בחום לקפוץ למעדניה הקרובה או לבקר באחת מחנויות המפעל ולנסות בעצמכם את הפסטה הטרייה אותה מכינה באהבה, משפחת בראל. אנחנו טעמנו ונשבינו בטעמה, עכשיו תורכם. מומלץ בחום.

מידע נוסף, ניתן למצוא באתר של פסטה דלה קזה