לכבוד חג האהבה שבא עלינו לטובה, החלטנו החלק הנשי בחבורת השמנמנ.ים (עוגיו.נט ומעיין) להכין טראפלס לאוהבים. שוקולד ידוע כאפרודיזיאק ומעורר תשוקה, ואין מתאים ממנו לסיים ארוחה רומנטית או לפנק את בן או בת הזוג. את הטראפלס מכינים במהירות שיא, הם אינם דורשים מאמץ מיוחד ולא מורכבים להכנה. זמן הקירור הוא קריטי על מנת ליצור טראפלס יפים וסימטריים (ועדיף להשאיר את התערובת לילה במקרר לפני שיוצרים ממנה את הטראפלס).

לקריאת ההמשך...

אני אוהבת עוגות פשוטות של קיץ, כאלה שמכינים בכמה דקות מהירות, עם פירות קיציים, שקדים והרבה דברים טובים. משמש הוא אחד מפירות הקיץ האהובים עלי, ולמרות עונתו הקצרצרה אני תמיד מספיקה להכין איתו מאפה או שניים במהלך הקיץ, ותמיד מחכה בכליון עיניים לשנה הבאה, בה הוא שוב יהיה עסיסי ונהדר. יש משהו במשמש שהופך אותו לפרי המושלם לעוגות; העסיסיות שלו לא מתבטאת בדרך כלל ברכות יתר, מה שגורם למשמש לא לאבד מצורתו גם במהלך האפייה. הטיפול בו הוא פשוט, מאחר ולא צריך לקלף אותו, אלא רק לחצות ולחתוך, והוא פשוט טעים!

לפני כשבועיים פרסמה הילה אלפרט מתכון לעוגת ריקוטה ומשמשים בעיתון "ישראל היום" של יום שישי. בדרך כלל אני ממש לא קוראת את העיתון הזה, בודאי שלא בימי שישי (בעיקר בשל העובדה שאני לא מקבלת אותו בצורה מסודרת), אך הפעם הייתי באוניברסיטה, לפני שיעור השלמה כזה או אחר, ובכניסה שכבו להם כמה עיתוני ישראל היום, ולקחתי אחד כדי להעביר את הזמן. עם הדפדוף המהיר גיליתי שיש שם מדור אוכל חביב ביותר שנכתב על ידי הילה אלפרט, אותה אני מאוד אוהבת.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

השבוע התחילה תקופת הבחינות באוניברסיטה, והתקופה הזאת, מעבר ללחץ וללימודים האינסופיים שמתלווים אליה, מסמלת עבורי את כל המאכלים הפשוטים, שמתקתקים תוך דקות ויש ארוחה. לכל זה מתווספת העובדה שהגיע הקיץ, ופשוט אין כוח להשקיע יותר מדי, ורוצים את הדברים הפשוטים והמהירים. אבל גם בתקופת הבחינות צריך להתפנק מדי פעם, וזה אפילו חיוני מאוד. כמובן שבתקופה הזאת הכוכבים הראשיים הם עוגות בחושות, עוגיות מהירות, וממתקי שוקולד זריזים. כל מה שמערבבים בקערה במינימום מאמץ ושולחים לתנור או למקפיא. כל מה שמהיר ומנחם.

את אהבתי לעוגות בחושות אתם בודאי כבר מכירים. בעיני אין על הפשטות הזאת, וכמה שהן פשוטות להכנה, העוגות האלה פשוט טעימות, והופכות סתם כוס קפה של אחרי הצהריים לעונג אמיתי. עוגת גזר היא אחת המועדפות עלי כבר שנים, ומהווה עוגה שהיא גם טעימה וגם עם הילה מסוימת של בריאות. אם נהיה כנים, היא לא באמת שיא הבריאות, אבל בהחלט מזינה יותר מעוגת מוס או פאי.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

מה אוכלים לצהריים? זו השאלה הקבועה שאני שואלת מדי יום את עצמי ואת הסובבים אותי בעבודה.. לא תמיד יש לי כח לבשל בבית ולהביא או לבשל כאן על הכירה החשמלית.. בחלק מהמקרים אני אוכלת במסעדת הפועלים הסמוכה או שהולכת לכיוון איזור רחוב הרצל או שוק לוינסקי ולעיתים מזמינה משלוח מאיזו מסעדה..

לאחרונה עליתי על רעיון של ארוחת צהריים חמה ב-10 דקות

לקריאת הפוסט המקורי של מעיין

בצק בריוש הוא מפונק ביותר. אם חשבתם שבצק קרואסון הוא עתיר חמאה בכמויות בלתי הגיוניות בעליל (ולא פלא, נו, למה נראה לכם שמדובר במאפה טעים כל כך?), תחשבו שוב. בצק הבריוש עתיר חמאה לא פחות. מרוב שהבצק הזה עשיר בחמאה פשוט אי אפשר לעבוד איתו בטמפרטורת החדר, והוא חייב להתקרר ולנוח במקרר לפחות כמה שעות טובות עד שנוגעים בו בכלל. אני אוהבת להכין ממנו את הבריושים האישיים האלה, שהם ספק לחמניות חמאה ממכרות – ספק עוגות אישיות, טעימות ומספקות.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

את העוגה הזאת הכנתי לפני כשבועיים לתחרות מתכוני עוגות גבינה במקום העבודה של החצי. בתחילה כלל לא רציתי להשתתף, אך לאחר תחינותיו הממושכות של מר חצי נעתרתי לבקשתו והכנתי את העוגה הבאה. היא זכתה במקום הראשון, ונמסר שהייתה מצוינת. אני נוטה להאמין – עם רכיבים כאלה לא יכולה לצאת עוגה לא טעימה.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

עבודה עם ג'לטין היא לא באמת מסובכת כפי שנדמה. ברגע ששומרים על כמה כללי ברזל די פשוטים, הוא הופך מאויב לאוהב. אחד הפחדים הנפוצים בעבודה עם ג'לטין היא היווצרותם של גושי ג'לטין מגעילים במיוחד בתוך התערובת. הסיבה להיווצרותם היא פשוט הוספה מהירה ולא הדרגתית של הג'לטין אל תוך המסה אותה רוצים לייצב. תחשבו על זה – בדיוק כשם שלא מכניסים חלמונים אל תוך נוזל רותח מבלי להשוות טמפרטורות, כך גם לא מכניסים את הג'לטין, שמיד מתגבש, אם לא "מרגילים" אותו קודם לתערובת. יש עוד פחדים רבים, כל אחד וסיבותיו הוא, אך באמת שברגע שפשוט עובדים בצורה נכונה, אין שום סיבה שהג'לטין יהפוך לגושים/ לא יקרש/ יסריח את כל המטבח (מחקו את המיותר).

ג'לטין – כללי הברזל!

1. את גרגרי הג'לטין משרים במים קרים ולעולם לא חמים. חום יתר פוגע ביכולת הקרישה.
2. כמות המים ביחס לכמות הג'לטין צריכה להיות 5:1. זאת אומרת – על כל גרם אחד של ג'לטין מוסיפים 5 גר' (או מ"ל) של מים.
3. מניחים לג'לטין לספוח את כל המים לפני שנוגעים בו בכלל. בסופו של דבר, לפני ההמסה, הם צריכים להיראות כמו גרגרי סיליקון תפוחים ושקופים.
4. את הג'לטין ממיסים בחום נמוך מעל בן מארי כמה שניות (או במיקרו, למשך 10-15 שניות בלבד). הוא צריך להימס, אך לעולם לא להגיע לרתיחה; ג'לטין שמגיע לרתיחה מאבד מיכולת הקרישה שלו מעבר להיותו מסריח ברמות בלתי נסבלות.
5. לפני איחוד הג'לטין עם התערובת אותה רוצים לייצב, מוסיפים אל הג'לטין המומס כמה כפות מהתערובת ומערבבים היטב. זה יבטיח הומוגניות מלאה של התערובת בערבוב עם המסה כולה.
6. אופציונלי למי שלא בטוח בעצמו: מסננים את הג'לטין המומס לאחר ערבובו עם חלק מהתערובת, לפני הקיפול הסופי. זה יבטיח מרקם חלק ונטול גושים בודאות.
7. לאחר שמקפלים אל תוך התערובת את הג'לטין (שעורבב במעט מהתערובת קודם לכן), יש לעבוד בצורה מהירה ולא להתפנות לעיסוקים אחרים. הג'לטין מתחיל את פעולת הקרישה ככל שהתערובת מתקררת, ולכן כדאי לעבוד מהר.

ועכשיו כשאתם כבר יודעים בדיוק כיצד לעבוד עם ג'לטין, ממש לא אמורה להיות לכם בעיה להכין את הטירמיסו הזה. על תחתית של בישקוטים (קנויים, כן כן), הספוגה בתערובת אספרסו ובייליס, מונחת תערובת טירמיסו משגעת וטעימה. כדי להוסיף חטא על פשע (מה לעשות – הקלוריות חוגגות בטירמיסו), הוספתי שכבה דקה של קצפת המזולפת בצורת תלוליות. יצא טעים בצורה באמת לא חוקית. זהירות: עוגת יישורים לפניכם 

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

השנה החלטתי להכין קיש לכבוד החג, מעבר לכל עוגות הגבינה המתוכננות (אחת מהן הולכת להיות מועמדת בתחרות עוגות גבינה במקום עבודתו של החצי). ובאמת, כמה עוגות כבר אפשר לאכול? אני בכלל חובבת מאכלים מלוחים, במיוחד בחג הזה, וקישים זו חולשה שלי כבר שנים. מה יכול להיות מפנק יותר מבצק פריך מלוח, שעל בסיסו יש גבינות, ירקות וקצת תבלינים, ואת הכל מחברת תערובת של שמנת מתוקה וביצים? קישים זה פשוט מאכל נפלא וקליל, שהופך לארוחה שלמה עם קצת סלט ירוק בצד.

הקיש הבא הוא אחד הקישים המהירים ביותר שיצא לי להכין. את הבצק הפריך הכנתי תוך כמה רגעים במעבד מזון, ובזמן שזה האחרון מתקרר לו קצת במקרר, ניגשתי למלאכת חיתוך הירקות והכנת מלית השמנת והביצים (שנקראת בשפה המקצועית רויאל). לאחר שסיימתי עם החיתוך והכנת המלית, רידדתי במהירות את הבצק, ריפדתי בו תבניות אישיות של קישים, מילאתי בירקות ובגבינות, ומזגתי רויאל מעל הכל, ויאללה לתנור. לאחר כשעה של הכנה, הקישים כבר בתנור, ולי נותר להתענג על הריח וכמובן הטעם הנפלא שלהם.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

אם יש מאפה שיש לו מוניטין רע בקונדיטוריה הוא ללא ספק רוגלעך. אתם בטח שואלים למה, והתשובה פשוטה מאוד: המלית של הרוגלעך לרוב עשויה מכדורי שוקולד ועוגות בחושות ש-איך לומר בעדינות- עבר זמנם. זה לא אומר שהם מקולקלים, אבל מדובר במיחזור שאריות פשוטו כמשמעו. להבדיל מהרוגלעך, קרואסון השקדים, שגם הוא למעשה קרואסון של אתמול (כך הוא הומצא למעשה ע"י הצרפתים), זוכה לפופולריות רבה. כנראה שהכל עניין של יחסי ציבור.

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי

על יום המקרון העולמי שמעתם? תכלס, מדובר בסתם יום שמציין את האהבה העולמית לעוגיה-פטיפור המהמם הזה. בלי שום קשר מקרונים זו גם עוגיה נפלאה כשרה לפסח. לא עוד עוגיות חנק של בוטנים או קוקוס, אלא מקרונים ענוגים, תפוחים ומענגים, בטעמי קקאו וקוקוס... אתם עוד כאן?

לקריאת הפוסט המקורי של נטלי